#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לברך:<br>1. על הנר ועל הבשמים של גוים?<br>2. על הנר ועל הבשמים של מתים?<br>3. על הנר ועל הבשמים שלפני ע""ז?<br>4. מאיזה שיעור הנאה אפשר לברך על הנר (רב יהודה בשם שמואל, רבי יוחנן, רב חנינא, תני רבי אושעיא)?"	"1. משנה - לא. תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה - מברכין על הבשמים של גוים, והכוונה בבשמים שם גויים ששם לפני החנות, שרק במסיבה של גויים אין מברכים.<br>2. משנה - לא. רבי חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בי ר' חנינא - דוקא בנתונים למעלה ממיטתו של מת, אבל אם היה נתונים לפני מטתו של מת מברכין, שאני אומר לכבוד החיים הן עשוין. <br>3. משנה - לא. גמרא - והכוונה ע""ז של ישראל, שהרי גויים כבר מוזכר בתחילת המשנה. <br>4. משנה - אין מברכין על הנר עד שיאותו [-יהנו] לאורו. רב יהודה בשם שמואל - כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן - כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא - כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא - אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין. [שאי""צ להיות קרוב לאש, אלא מספיק שיוכל להנות].<br>רבי זעירא היה מקרב אליו את האש, אמרו לו תלמידיו למה הוא מחמיר, הרי רבי אושעיא למד, שאפילו טריקלין עשר על עשר מברכין.<br>והמקור שסמוך לאור ניכר ההבדלה, שכתוב - רבי זעירא בריה דרבי אבהו - ""וירא אלהים את האור כי טוב"" ואחר כך ""ויבדל אלהים בין האור ובין החשך"", רק אחר שראה את האור ויבדל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. עששית שהיתה דולקת מע""ש עד מוצ""ש, האם מברכים עליה?<br>2. נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא?<br>3. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת?<br>4. האם מברכים על גחלים במוצ""ש?<br>5. מה הדין גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי?<br>6. על איזה בשמים ואור של ערים אין מברכים?"	"1. כן, שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת.<br>2. הכלל - רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה [רחוקה היא], משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת [פנס ואספקלריא] - אין מברכין, אלא דוקא כשיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. <br>3. א. של הקדש - גחלת - מועלין בה, שלהבת - לא נהנין ולא מועלין. ב. של ע""ז - גחלת - אסורה, שלהבת - מותרת. ג. המודר הנאה מחבירו - גחלת - אסור, שלהבת - מותר. ד. המוציא לרשות הרבים - גחלת - חייב, שלהבת - פטור. ה. ברכה במוצ""ש - גחלת - לא, שלהבת - מברכים. <br>4. כנ""ל - לא. רבי חייא בר אשי בשם רב - אם היו גחלים לוחשות מברכין. ר' יוחנן דקרציון בשם רבי נחום בר סימאי - זה דוקא כשהאש מגחלים לוחשות שנקטפת מעט למעלה, ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו.<br>5. מברך עליו. גוי שהדליק מישראל - מובן, שהרי לא נעשה בה עבירה, ישראל מגוי - קשה הרי לא שבת האש בשבת. <br>6. רבי אבהו בשם רבי יוחנן - אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא ולא על הבשמים של מוצאי שבת בציפורין, ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין, שאינן עשויין אלא לדבר אחר [- לגמר בה את הכלים]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הכוונה ""ויבדל אלהים""?<br>2. למי הבדיל ה' את האור?<br>3. למה דומה הבדלת האור?<br>4. מה אמר ה' לאיוב מהאור הגנוז?<br>5. היכן נגנז אור של ששת ימי בראשית?"	"1. רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם - רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש -  אבדלה ודאי [שהבדיל ממש, כדלקמן]. <br>2. רבי יהודה בי ר' סימון - הבדילו לו. ורבנן - הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. <br>3. משלו משל למלך שהיו לו שני איסטרטיגין [- ממונים], זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום, קרא לראשון ואמר לו ביום יהא תחומך, קרא לשני ואמר לו הלילה יהא תחומך. כך הכוונה בפסוק ""ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה"", לאור אמר לו - היום יהא תחומך, ולחשך אמר לו - הלילה יהא תחומך. <br>4. רבי יוחנן - זה שאמר הקב""ה לאיוב ""המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו"", האם ידעת היכן מקומו של אור ששת ימי בראשית.<br>5. רבי תנחומא - ""יוצר אור ובורא חושך עושה שלום"" - משיצא עושה שלום ביניהן."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הגירסא ב""אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו""?<br>2. מה הגירסא ב""כיצד מעברין את הערים""?<br>3. מה הגירסא הנכונה ב""לפני אידיהן של גוים""?"	"1. רב - יאותו, ככתוב ""אך בזאת נאותה לכם"". שמואל - יעותו, ככתוב ""לדעת לעות את יעף דבר"".<br>2. רב - מאברין, מוסיפין לה אבר. שמואל - מעברין, כאשה עוברה. <br>3. רב - עידיהן, ""כי קרוב יום אידם"". שמואל - אידיהן,  ""ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פד		
